לא מעט אנשים, אולי אפילו רבים, חולמים לעמוד בראש פירמידות עסקיות. אמנם מדובר בעיסוק תובעני מאוד שכרוך בו לא מעט לחץ עקב הצורך לקבל החלטות רבות מדי יום, החלטות שחורצות גורלות ממש, אולם מצד שני התגמול גבוה אף הוא וכולל בין השאר חוויות מרתקות, אתגרים בלתי פוסקים, הגשמה עצמית (אחד הדברים החשובים ביותר לתחושת אושר, כך על פי שורה ארוכה של מחקרים עדכניים), גיוון רב כך שלא נשחקים עקב שגרה משמימה וגם לפן הפיננסי כמובן חלק באטרקטיביות של הגעה לצמרת בעולם העסקים.
באופן טבעי ככל שמטפסים במעלה הפירמידה, כך קשה יותר להתקדם והמאבק על כל מקום פנוי הופך אינטנסיבי יותר ויותר שהרי ישנם לא מעט מועמדים (רבים מהם ראויים) על כל תפקיד ניהולי בכיר. אחת ההמלצות הראשונות עבור כל מי שחולם על תפקידי מנכ"לות בכירים או ששואף להיות יו"ר של פירמה עסקית מובילה היא ללמוד ממי שהגיע לצמרת – ודוגמה לכך מהווה צבי ויליגר (צביקה ויליגר), מי שביחד עם אחיו הצעיר יוסי הקים את "וילי פוד" והוביל אותה להצלחות של ממש, הן מבחינת שורת הרווח הנקי שמתעבה משנה לשנה והן מבחינת היכולת להשפיע על תחום המזון בארץ.
הצעד הראשון של יוסי וצבי ויליגר (צביקה ויליגר) בדרך לפסגה היה לימודים בחו"ל וליתר דיוק באוניברסיטה איכותית בקליפורניה ארה"ב. גם יוסי ויליגר למד במקביל בארה"ב, ולימודים אלה, בתקופה בה הקונספט של ללמוד מעבר לים לא היה מקובל כפי שהוא כיום, הקנו להם יתרון על פני מתחריהם.
זהו אחד הדברים שכדאי לכל מי שחפץ להגיע לצמרת לזכור: תמיד חשוב לזהות מה יקנה לכם יתרון על פני המתחרים ולפסוע בדרכים חדשות לפני כולם.
נדבך נוסף בהצלחה של צבי ויוסי ויליגר ההשתלבות בעסק המשפחתי שהקים אלכסנדר אביהם, מעט לאחר הקמת המדינה – עסק שגם הוא התמקד ביבוא מזון וליתר דיוק שימורים שונים ודליקטסים של אותו ימים.
אמנם לא לכל אחד ישנו עסק משפחתי שמחכה לו, אולם חשוב לזכור שהאחים ויליגר עבדו קשה במיוחד כדי להוכיח לאביהם שהאמון שניתן להם על ידו מוצדק – וגם זהו דבר שחשוב לזכור: לא לראות בשום תפקיד כמובן מאליו ותמיד תמיד להתאמץ ולהשקיע אפילו יותר מ-100%.
להודות בטעויות
אחד המהלכים המשפיעים ביותר על הקריירה של צבי ויליגר (צביקה ויליגר) ואחיו יוסי התגלה כעבור מספר שנים כטעות מכרעת שעליה שילמו האחים ביוקר – אבל גם השכילו להפיק ממנה לקחים וכך בסופו של דבר הם יצאו ממנה נשכרים, ובגדול.
המהלך האמור הוא הכנסת שותפים לחברה המשפחתית אותה החלו לנהל, וזאת למרות שאביהם (שכאמור ייסד את העסק) התנגד למהלך. בסופו של דבר חילוקי הדעות בין צבי ויוסי לבין שותפיהם היו בלתי ניתנים לגישור והאחים ויליגר עזבו את העסק שנשא את שם משפחתם.
שנתיים מאוחר יותר, ב-1994, הם כבר חזרו אל שוק המזון, וזאת עם חברת "וילי פוד" שהפכה עד מהרה לשחקן מרכזי בתחום, ומאחר שהם כבר למדו את הלקח של הכנסת שותפים לא נכונים הם הקפידו במיוחד לא לחזור על אותה טעות.
הבררנות הגבוהה בבחירת שותפים לדרך הוכיחה את עצמה, ובסופו של דבר הגיעה הצעה משתלמת במיוחד – הן מבחינת התמורה הכספית והן מבחינת איכות שיתוף הפעולה – והכוונה היא להצעה של אלכסנדר גרנובסקי שבסופו של דבר רכש את השליטה ב"וילי פוד" באמצעות חברת "אמבלייז" שברשותו ולא רק הפך את צבי ויליגר (צביקה ויליגר) ואחיו יוסי לאמידים אלא גם מסייע להם להוביל את "וילי פוד" להצלחות מרשימות אף יותר.
